כל החיים שלנו הם אמנות חושים אחת גדולה. במהלך יממה אחת- פועלות אלפי מניפולציות על המוח שלנו- בכדי לעורר את תשומת ליבנו, שנקשיב לפרסומת ברדיו או בטלוויזיה, שנבחין במוצר מסוים בחנות ועוד.
רוצים שנקנה עוד ועוד מוצרים ובגדים שאנו לא באמת זקוקים להם.. ואנו פועלים באופן לא רציונאלי, וקונים.. יש הטוענים שזה מסב להם "אושר".
כאשר אנו נכנסים לחנות של דיסני או אפל (בחו''ל)- כל החושים פועלים, ומעצבי החנות מפעילים מניפולציות על המוח שלנו, כל אלה ע''מ לגרום לנו לרצות לקנות עוד. קוראים לזה "כלכלת חוויות".
בעת שופינג, מופרש מהמח "הורמון האושר" (סרטונין), האחראי על מצבי רוח, תאבון, שינה, מיניות, ויסות חושי, תחושת אופוריה ועוד. אך האושר הזה הוא רגעי, חולף מהר...
אושר אמיתי לטווח ארוך הוא מצרך נדיר, נחשק ביותר, שכולנו רודפים אחריו ומייחלים לו..
אך מה הקשר בין אושר לאמנות חושים?
מחקרים עכשוויים מגלים שדווקא חוויות המשלבות משפחה וחברים, כגון: חופשה משפחתית, חגיגת אירוע מרגש, מסיבת הפתעה וכו'- מייצרות זיכרונות שנשארים אתנו שנים רבות, ומאפשרים לנו להיות מאושרים יותר.
ע''פ פרופ' טל שביט, החוקר את נושא האושר, חלק מהמכונות שמייצרות לנו אושר הם הציפיות והזיכרונות. הציפיות מאירוע מסוים והזיכרונות מאירועים שהיו לנו בחיים. הרבה יותר מאשר שופינג, למשל.
אמני חושים טוענים שהם יכולים להשפיע על מחשבות. ועושים זאת לצרכי בידור במופעים שלהם.
במופעים שלי, כאמן חושים, אני מייצר חוויות מדהימות ומרגשות עבור הקהל שלי, כאלה שנשארות זמן רב לאחר שהמופע הסתיים. הקהל מנסה לפענח את האשליה, "איך הוא עשה את זה לעזאזל?" בשונה מצפייה בסרט, למשל, שמייצר אסקפיזם שמסתיים מיד כאשר הסרט מסתיים- מופע על-חושי מדהים במיוחד יכול להשאיר את הצופים עם החוויה עוד ימים קדימה.
אז אם אתם חוגגים אירוע מרגש בקרוב, יום הולדת 30, יום הולדת 40, יום הולדת 50, יום הולדת 60 או אפילו יום הולדת 70- חשבו על שילוב של תוכן חוויתי ומעניין לאירוע שלכם, כזה שיגרום לאורחים שלכם לזכור את האירוע בזכותו.
כמפיקי האירוע או אפילו כמי שחוגגים עבורו, הציפיות לקראת האירוע הקרב יגרמו לנו למעשה ליהנות מהחוויה זמן ממושך יותר. ולכן החוויה תייצר לנו אושר לטווח הרחוק, גם לפני וגם אחרי האירוע, ולא רק במהלכו.
זה נקרא אפקט הציפייה Anticipation Effect
אבל איך בכלל אמני חושים מצליחים להפעיל מניפולציות על המוח שלנו ?
אמני חושים משתמשים בטכניקות רבות מעולם הפסיכולוגיה ואף עולם הפרסום- ע''מ לגרום לכם לחשוב בכיוון מסוים, ולגרום לכם להאמין שהם גרמו לכך.
הטרמה (Priming) הוא מושג שמאפשר לאמני חושים לגרום לגירוי מסוים (ייצוג) להפעיל זיכרון קיים במוח (או מידע חקוק מהעבר) ע''י הצגה ראשונית של אותו הייצוג.
כאשר אנו רוכשים מוצר מחנות מוכרת, מותג אהוב או רשת שאנו מכירים, אנו למעשה מפעילים את אפקט ההטרמה, מבלי שנהיה מודעים לכך.
כך למשל- כאשר אדם נמצא בחו”ל והוא מחפש מקום לאכול, ייתכן שהוא יחוש הקלה לראות מסעדת מזון מהיר שכבר מוכרת לו מארצו.
אתן דוגמה מהמופע שלי, אבל אל תגלו לאף אחד!
אני נותן למתנדב לבחור ספר מבין 3 ספרים שונים (כאשר השניים האחרים פחות מוכרים) וכריכת הספר אותו אני מנבא שיבחר המתנדב הוא בצבע אדום (הבולט ביותר) וגם כזה שנוצר ממנו סרט מוכר מאוד בהוליווד.
99% מהמתנדבים יבחרו את הספר האדום והמוכר, אל מול השניים האחרים. גם אם הם לא קראו את הספר, סיכוי גבוה מאוד שיזהו את השם בעקבות הסרט, שגרף אוסקרים וסוקר רבות בתקשורת.
ואני כמובן יודע מראש איזה ספר יבחרו. זו דוגמה להטרמה אוטומטית - מצב בו גירוי מסוים מצליח ליצור הטרמה אף על פי שהאדם אינו מודע לקיומו.
נשמע לכם הזוי? נסו בעצמכם... 😊
רון לופטין, הוא אמן חושים מהמובילים בישראל, מופיע בכל העולם, ומשמש כמרצה אורח במסלול האקדמי המכללה למינהל בראשון לציון בתחום הדיגיטל.
לרון, טור אישי במעריב, בנושא אמנות חושים- "אמנות או שרלטנות?"
Comentários